ברכה נ' קרנית בע"מ - חברה לבטוח ואח'

החלטה

המבקש עותר לפוטרו מהפקדת ערבון להוצאות המשיבה בבקשת רשות ערעור שהגיש על החלטת בית המשפט השלום בנתניה שדחתה בקשתו להארכת מועד להגיש בקשה לביטול פסק דין.

המבקש טוען בבקשתו כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשאת בהפקדת העירבון וזאת אחר שפוטר מעבודתו כנהג. לדבריו פיטוריו אירעו אחר שרשיון העבודה שלו נשלל במסגרתו של תיק ההוצל"פ שנפתח ע"י המשיבה בשל פסק הדין אותו הוא מבקש לבטל.

לדברי המבקש הוא אינו מוצא עבודה כבר מספר חודשים ונדרש להישען על עזרת בני משפחה וחברים. לטענת המבקש אין לו נכסים או כספים וחשבון הבנק שלו ושל אשתו, המצוי ביתרת חובה, מעוקל. לטענתו הוא מתגורר עם אשתו בבית הוריה אשר שוכרים את הדירה מעמיגור במסגרת זכותם לדיור ציבורי, על הדירה עצמה רובצים חובות לעמיגור. לדברי המבקש, הורי אשתו נשענים על קיצבת ביטוח לאומי בשיעור של כ – 3000 ₪ ואין באפשרותם לסייע לו מעבר לסיוע הניתן על ידם.

המשיבה מתנגדת למבוקש, לטענתה המבקש בבקשתו לא פירט כלל את המאמצים אשר נעשו על ידו לקבל סיוע לצורך תשלום הערבון מקרובי משפחה לבד מהורי אשתו, ויותר מכך סיכויי בקשתו לרשות ערעור על החלטת ביהמ"ש קלושים שכן לא הוכח על ידו כל טעם מיוחד הנדרש ע"פ תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי לצורך הארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין. לטענת המשיבה, המבקש ידע על הודעת צד ג' שהוגשה כנגדו אך בחר להתעלם ממנה ובדומה התעלם פעמים רבות מהתראות לפני ביצוע פסק דין שנמסרו לבני משפחתו.

הפקדת עירבון בהליכי ערעור או בקשה לרשות ערעור– קיצורה של הלכה

4.הכלל הוא כי על מערער להפקיד ערבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984) (להלן: התקנות). על המבקש פטור מהפקדת עירבון מוטל הנטל להראות תשתית עובדתית המצדיקה את הפעלת החריג, רוצה לומר - מתן הפטור (רע"א 5885/07 ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ (24.9.07)).

על בית המשפט בבואו לבחון בקשה למתן פטור מהפקדת עירבון לבחון ולשקול הן את מצבו הכלכלי של המערער והן את סיכויי הצלחתו בערעור (בש"א 7264/97 בתי גיל חברה לבנוי פתוח והשקעות בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (22.12.97))

פטור יינתן רק אם מתקיימים שני התנאים במצטבר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07)). כך בע"א 2040/06 - רפי אלימלך ואח' נ' מיכל וחן רפפורט ,יורשי אריאל מסיקה ז''ל ואח' . תק-על 2006(3), 2575 הובהר -

"אשר לערבון, לעניין זה, לא די בדלות כלכלית לשם מתן פטור מהפקדתו, אלה יש לאזן בין האינטרס של מבקש הפטור שהדיון בעניינו יישמע לבין האינטרס של בעל הדין שכנגד שלא להיות מוטרד לדיון נוסף בעניינו בהליך ערעורי מבלי שיובטחו הוצאותיו בהליך, אם יפסקו כאלה"

5.זאת ועוד, בבחינת הפטור מהפקדת עירבון יקפיד, על דרך הכלל, בית המשפט יתר על הקפדתו לעניין פטור מאגרה, שכן אם לעניין האגרה ניצבים זה מול זה זכותו של המערער למצות יומו וטיעוניו בבית המשפט אל מול זכותה של המדינה בתשלום האגרה הראויה לניהול ההליך, הרי שבעניין הפקדת העירבון שיקולי האיזון, הם בין המערער לבין המשיב, שיש להבטיח את הוצאותיו, על מנת שלא יעמוד ככלי ריק אשר נגרר להליך ערעורי ואינו יכול להיפרע מהמערער את הוצאותיו, ככל שייפסקו לו כאלה. עניין זה מעצים את הנטל המוטל על המבקש פטור מערבון לעומת זה המבקש פטור מאגרה, ופטור שניתן מתשלום האגרה אינו מבטיח בהכרח מתן פטור למערער מהפקדת עירבון (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383 (1990)), ובדומה מצאנו, כדוגמה, בע"א 6517/00 בניטה ואח' נ' עמותת שערי ציון דיין לקהל החרדי ואח' -

"רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון גבוה מזה המוטל על המבקש פטור מאגרה, זאת משום שבעוד שתשלום האגרה מאפשר למערער את פתיחתן של דלתות ערכאת הערעור, הפקדת הערבון נועדה דווקא להבטחת המשיבים שמא יצאו נפסדים".

6.כך, בכל הנוגע לתנאי של היעדר מסוגלות כלכלית, נקבע לא פעם כי על המבקש להציג תמונת מצב מלאה בדבר חוסר יכולתו הכלכלית, אשר תעיד כי אין בידו כל אפשרות לגייס את הסכום הדרוש וכי אינו יכול להסתייע בסביבה הקרובה לשם העמדתו (בש"א 3166/12 אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות (6.9.12); בש"א 5838/12 אדרי נ' פקיד השומה (4.9.12)). עוד נקבע כי בכל הקשור לסוגיית הפקדת הערבון, "הסביבה הקרובה" חורגת מהמעגל הקרוב הנזכר בתקנות בענין אגרות (בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד ארז חבר (3.10.2011)), וכי פנייה לבית המשפט בענין זה תיעשה אך כמוצא אחרון ואחר שמוצו ניסיונותיו הכנים של מבקש הפטור לגייס את סכום העירבון. כך לא די בהעלאת טענות בעלמא אלא יש לגבותן בנתונים ובמסמכים מאמתים (בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.09); רע"א 4830/12 מפלגת הירוקים נ' נהרי (20.8.12)). כאמור, הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן בערעור אשר סיכוייו קלושים.

7. בנדון, המבקש עצמו טוען כי הוא מקבל סיוע מבני משפחה ומחברים (סע' 3 לבקשתו) ואולם אין הוא מפרט ומבהיר מדוע אלו לא יוכלו לסייע לו בהפקדת הערבון כשם שאינו מפרט את המאמצים שעשה לצורך קבלת סיוע שכזה.

אך יותר מכך, בנדון, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, נראה כי סיכויי בקשת רשות הערעור של המבקש קלושים. המבקש לא הביא כל נימוק מיוחד ו/או כזה המניח את הדעת והמצדיק מתן אורכה להגשת בקשה לביטול פסק דין, עניין זה נראה משמעותי במיוחד נוכח הפעמים הרבות בהן התעלם הן מהודעת צד ג' שהוגשה כנגדו והן מהתראות פסק הדין אשר הוגשו לבני משפחתו כפי שפורט בתגובת המשיבה (ביום 31.10.04 יש אישור מסירה לאשתו של החייב של הודעת צד שלישי שנשלחה כנגדו, ביום 24.6.09 יש אישור מסירה לחמותו של פסק הדין שניתן ביום 20.11.09, ביום 13.2.11 יש אישור מסירה לאימו של המבקש של התראה לפני ביצוע פסק דין בהוצל"פ, התראה נוספת נמסרה לאשתו ביום 5.7.11, וביום 2.9.11 נמסרה לו התראה לפני עיקול). בנסיבות אלו אין מקום לפטור המבקש מהפקדת ערבון.

8.יחד עם זאת ועל אף האמור, נוכח מצבו הכלכלי הנחזה של החייב אני מוצא להפחית את שיעור הערבון שנקצב לו בהחלטה מיום 17.11.13 ולהעמידו על סך של 2500 ₪ בלבד אותם עליו להפקיד תוך 30 יום מהיום.

בהעדר הפקדה במועד תרשם בקשת רשות הערעור לדחיה.

משימה למתן החלטה ליום 1.2.14.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ד, 26 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.